history fallen our faces forum russian english
<   >
קונסטנטין דנילוב בן 22, נפל באפריל שנת 2002 בעת מילוי תפקידו במשטרה.
Constantin was born on May 10, 1979 in Sevastopol, USSR. The family moved to Israel when Constantin was 14 years old. On May 10 th he would have been 23.




נפל - March 30, 2002



...מדי יום מנסים מחבלים מתאבדים לחדור משטח הרשות הפלשתינית אל שטח מדינת ישראל למטרת ביצוע פיגועים , אנו מאבדים עשרות חיי אדם, ילדים, נשים וזקנים... קונסטנטין דנילוב (קוסטיה) ז"ל הרג שני מחבלים חמושים בנשק אוטומטי ואמל"ח, ונהרג בפעולה זו. קוסטיה היה אחד מאותם החיילים המסכנים את חייהם בכל יום ומונעים פיגועים. קוסטיה נהרג למען ארץ ישראל.


לזכרו של רס"ל דנילוב קונסטנטין ז"ל

קונסטנטין

מי שזכה אותך להכיר
ידע שבשטח לא אותו תפקיר
כי אם יצטרך עזרה לבקש
אליו תגיע מבלי להסס
גם לאחר יממה שעבדת
מלתת עוד יד לא תחשוש.

כאשר לביתי היית מגיע
ועם בלטיקה אותי מפתיע
יושבים צוחקים נזכרים נשכחות
של תשע שנים שכאן נעצרות
דיברנו ביחד על לימודים
ללמוד רפואה הייתה שאיפתך כל השנים
אך למג"ב כל כך רצית לחזור
אמרת לי טל זאת דרכי לעזור
עוד אתמול את שמך ציינתי בנחת
נו שיחזור כבר לעבוד איתנו ביחד

קוסטיה

זה לא אפשרי זה בלתי ניתן
לחשוב ולדבר עליך בזמן עבר
אך בלבי תיזכר לעולם עולמים
קונסטנטין היית ילד מקסים
עם חיוך מיוחד ולב לעזור
עם דאגה למשפחתך איך עליה לשמור

תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים

באהבה
טל כהן



את קונסטנטין הכרתי בשנת 1995 כמה חודשים לאחר שעלה לישראל עדין דיבר בעברית שגויה
אני שרתתי כמפקד המשמר האזרחי קוסטיה הגיע במטרה לתרום ולהתנדב למשמר האזרחי באור עקיבא.

מייד בשיחתנו הראשונה הבנתי שקוסטיה הוא לא כמו כל נער צעיר שבא להתנדב הוא היה חדור מוטיבציה ורצון לתרום
כאשר שאלתי אותו מה עם הלימודים הוא סיפר לי שהוא אומנם בגיל 16 אבל סיים את מבחני הבגרות שנה קודם.

קוסטיה נהנה בכל פעילות שביצע ואהב לתרום לזולת. המסר החנוכי שקבל בביתו הובא ליידי ביטוי בכל הזמנים תמיד ידע להגיד תודה,בבקשה וסליחה. כאשר היה רואה אדם מבוגר שזקוק לעזרה לא היסס לתת יד ולעזור זאת היתה דרך החיים שלו .

מי שלא הכיר את קוסטיה לא ידע מה זה חבר ,תמיד עם חיוך מיוחד ושאיפה למושלמות והשגת המטרה.

כאשר נשלח לביצוע משימה לעולם לא חזר ביידים ריקות. ביום שחזר לשרת בקבע במשמר הגבול שאלתי אותו "קוסיה מה יש לך לחפש שם לך תלמד ותעשה קרירה" ותשובתו שחרותה בזכרוני היתה. "טל זה המקום היחידי שאני יודע שאני יכול לתרום למען בטחון המדינה ואני מכיר את העבודה".

בתאריך 30.03.02 בשעות הצהרים כאשר במבזק החדשות שמענו אני וחברתי ששוטר נפצע בבקה אל גרבייה ידענו מיד שמדובר בקוסטיה לאחר שלא ענה לשיחות הטלפון משעה 12:00לערך יצרנו קשר עם משפחתו והתבשרנו בבשורה המרה שקוסטיה נהרג

אלו רק חלק קטן מהמילים שניתן לספר על דנילוב קונסטנטין קוסטיה ז"ל

תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים

טל כהן






את קוסטיה הכרתי לא מזמן, קצת יותר מ7 חודשים, ולמרות זאת הספקנו להתחבר אחד לשני וליהנות מקשר טוב. הגורל, נדמה, גם קצת עזר לנו להיות ביחד. כבר ביום הראשון שהגעתי לפלוגה המבצעית, שובצתי בחדר של קוסטיה, שכבר היה חודשיים בפלוגה. גם כשעברנו לפלוגה אחרת- נשארנו להיות יחד באותו חדר. רק ביום האחרון שלו- לא הייתי לידו קוסטיה היה אדם שהסתדר עם כולם, החל במפקד הפלוגה ועד אחרון החיילים החדשים שהגיעו אחרי הטירנות. קוסטיה עלה לארץ בשנת 1994, ותמיד בשיחות עם חברים אמר שטוב לו בארץ, וכבר 5-6 שנים לפני הגיוס ידע שיתגייס למשמר הגבול- בכל תפקיד שיידרש. תמיד אחרי שאדם מת אומרים עליו דברים טובים- אך הפעם הכל אמת. קוסטיה היה "משקיען", תמיד רץ קדימה, והמילה קשה לא היתה קיימת בשבילו. הוא אהב את משפחתו, את אמו ואת חברתו. קוסטיה אהב את החיים ולשמוח עם חברים. קוסטיה אהב את מדינתו, אליה עלה כדי לשרת, ללמוד ולעבוד. הוא החל ללמוד פסיכולוגיה, אך הפסיק כי היה קשה לו לשלב זאת עם עבודה. יום אחד, חזרנו, קוסטיה ואני מאימון קליעים ומצאנו את עצמנו על פסגת הר תבור. מראש ההר צפינו על פני כל הגליל עד הכנרת, ראינו את החרמון המושלג ואת לבנון. לבד עמדנו שם והבטנו למרחק. הסתכלתי על קוסטיה וראיתי כיצד הוא מסתכל על הנוף הנפלא של מדינתו. מדינתנו, שאני לא כותב עליה "יפה" ו"מדהימה" כי כל אחד יודע שהיא כזו. קוסטיה היה חבר שלנו, ופשוט בן אדם טוב. אומרים לי:"אל תגיד אף פעם!", אבל כשמדברים על קוסטיה- אפשר לומר:"אנחנו אף פעם לא נשכח אותו". החייל המג"בניק, האדם הנפלא שבגופו הציל עשרות ואולי מאות אנשים הוא היה, ישנו וישאר… חבר שלי.

סרגיי חבר של קוסטיה.





הלוואי והייתי יודעת רוסית כדי לפנות ישירות לבני משפחתו של הנופל ולהביע את השתתפותי והזדהותי עם קורבנם. יותר ויותר שומעים על קורבנות מקרב יוצאי חבר העמים, שמשתלבים בתוכנו ומשלמים את חלקם הטרגי בהבטחת קיומנו בנופלם במילוי תפקידם. קשה למצוא מילת ניחומים שתביא מזור. הלוואי והחברה הישראלית תדע לקלוט את העולים הללו בפתיחות רבה הרבה יותר מזו שמוקדשת להם

אמא של בת שהתנדבה לטפל בקהילות יהודיות בבריה"מ לשעבר




Vitali Asiv Or-Akiva, Israel

אני קרוב של דנילוב קונסטנטין ואני ממש הערצתי אותו,הוא היה בחור מסור למדינה ולמשפחה שלו הוא הפך עולמות רק בשביל לחתום קבע ולשרת עוד כמה שנים בצבא אני משתתף בצערה של המשפחה שלו וכל משפחה שניזוקה במלחמה הנוראה הזאת שפקדה אותנו יהיה זכרו ברוך




איציק buck@israsrv.net.il

משתתף בצערכם ובצער המשפחה מודה לכם על מסירותכם ועל הגנתכם על אזרחי המדינה אין ספק שאתם הגיבורים האמיתיים של המלחמה שנגזרה עלינו בתוך הבית.
חזקו ואמצו




אמנון amnon.n@caniel.co.il

אנו עומדים דום לזיכרם של השוטרים הגיבורים אשר נפלו על משמרתם ובגופם הגנו על האומה ובנאמנות שאין דוגמתה הגנו על המולדת ואזרחי מדינת ישראל אנו מרכינים ראש ,ונדע שאנו חיבים להם ולמשפחותיהם את חיינו.

ולמשפחות דעו שאנו תמיד נעמוד לצידכם וגם המדינה תדע שקיומה בזכות אותם שוטרים שחרפו נפשם למען המולדת יהי זכרם ברוך











feedback